צרכים הם הכוח שמניע את האנושות. כל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים כדי למלא לעצמנו צורך או כדי לעזור למישהו למלא צורך (שכמובן ממלא לנו צורך). מכאן אנחנו יכולים להבין שאף אחד אף פעם לא עושה נגדנו אלא רק בעד עצמו וכאשר נדמה לנו שעושים, או פועלים נגדנו, זו היא רק הפרשנות שלנו לדברים (ראו פירוט תחת הערך "תצפית נקיה").
את רובנו לא לימדו לחשוב בצרכים ולכן אנחנו חיים בעולם של אסטרטגיות - דרכי הפעולה שאנו מאמצים, במטרה למלא את הצרכים שלנו. רובנו "שבויים" בידי האסטרטגיות שלנו ומנסים להשתמש בהן שוב ושוב, גם כאשר הן פוגעות בצרכים של אחרים, או של עצמנו.
כל קונפליקט בין בני אדם, נוצר מהתנגשות של אסטרטגיות, אך לעולם לא של צרכים.
לדוגמא: כשילד מבקש לראות טלוויזיה לפני המקלחת ואנו מסרבים לכך, אנחנו תקועות כי כל אחד מאתנו חושב באסטרטגיה- בדרך שבה הוא מנסה למלא את הצורך שלו. אם נעלה רגע לרמת הצרכים נגלה שלילד יש אולי צורך בשעשוע
ולי יש צורך במנוחה.
לילד שלי אין בעיה עם הצורך שלי במנוחה ולי אין בעיה עם הצורך שלו בשעשוע - לשנינו יש בעיה עם האסטרטגיות שאנחנו בוחרים כדי למלא את הצורך.
ברגע שאנחנו עולים מרמת האסטרטגיה לרמת הצרכים אנחנו יכולים למצוא אסטרטגיה אחרת, שתמלא את הצרכים של כולנו.
צורך הוא לא תלוי בדבר, לא תלוי באדם מסויים או דבר מסויים, תמיד אפשר למלא אותו.
אסטרטגיה היא מאוד מוגבלת ותמיד תלויה במישהו או במשהו ולכן לא תמיד ממלאה לנו צורך.
ואיפה נכנסים הרגשות בסיפור הזה?
רגשות הם סימנים לצרכים, רגשות של שמחה, סיפוק, תקווה וכו' הם רגשות שמסמנים לנו שצורך שלנו קיבל מענה
רגשות של עצב, תסכול, חוסר אונים הם סימנים לצרכים שלא מקבלים מענה.
ברגע שאנחנו מבינים את זה אנחנו יכולים לקבל כל רגש מתוך ההבנה שמדובר בסך הכל בצורך שלא קיבל מענה, להביע המון אמפתיה (לעצמנו או לאחר) ומשם להגיע לנקודת חוסר התוחלת ולמצוא דרך אחרת למילוי הצורך.
לנוחיותכם מצורפת רשימת צרכים אוניברסלית, כמובן שאלו לא כל הצרכים אבל העיקריים שבהם.