מיהו ילד האלפא? ילד אלפא הוא ילד שמסרב להיות תלוי ולוקח על עצמו את תפקיד ההובלה.
הוא עלול להראות חזק ועצמאי, נראה שהוא לא תלוי בנו, הוא לא ייתן רמז לתלות או לחלושה, הוא תמיד ייקח אחריות ואפילו ידרוש אותה, הוא עלול להיראות עוקצני, אגרסיבי ומתוסכל באופן כמעט תמידי.
לעיתים נראה ממש תופעות של ביריונות ומתוכן הילד יחווה דחיה חזקה גם ממקורות אחרים - כמו חברים בקבוצת השווים שלו. כל זאת בשילוב עם המסר החברתי החזק של ימינו ששם את העצמאות כערך עליון יוצר מצב שאנחנו לא רואים לעומק את הצרכים שלו, את הצורך שלו להיות בטח, תלוי, מטופל.
ולא פעם אפילו קשה להיות אמפתיים כלפיו ולראות את הצורך שלו שלא נענה.
איך ילד נהיה ילד אלפא?
או יותר נכון מה גורם לו להיתקע שם?
חשוב לדעת שאינסטינקט האלפא הוא אינסטינקט חשוב וקיים בכולנו, יהיו פעמים שהילד ייקח את זה על עצמו וזה חשוב ונהדר. למשל כשהוא יקבל גור לילדיו, כשהוא ישחק ב"אבא ואמא" או כשאנחנו ההורים נהיה חולים והוא קצת יטפל בנו, כל אלו הם בעצם אינסטינקט האלפא ממקום נכון בזמן הנכון.
כשילד נתקע בתפקיד האלפא אנחנו בעצם צריכים להבין שזו מנגנון הגנה, זה קורה כשהילד מזהה את מצב התלות כמסוכנת, ככואבת כפוגענית.
זה יכול לנבוע מרגישות גבוהה, זה יכול לנבוע מפגיעה שהילד חווה למשל פרידות קשות (כמו אובדן הורה) וניצול התלות לרעה, זה יכול לקרות כי הילד תופס את ההורה כמישהו שלא מסוגל להוביל, כמישהו שלא יכול לטפל בו או הורה שזקוק לטיפול בעצמו (למשל אלכוהליזם או מחלה קשה לא עלינו), אבל הרבה פעמים אצל רוב הילדים זה יהיה ממשהו שאנחנו אפילו לא שמנו אליו לב והוא לא היה משמעותי לנו, משהו קטן שקרה בינינו שגרם לו לאבד את תחושת הבטחון, את תחושת ההגנה. למשל אם היינו יחד בים והזמנתי אותו להיכנס איתי מתוך הבטחה שאני שם שומרת עליו ואין מה לדאוג ואז יגיע גל גדול ויפיל את שנינו, לי כהורה זה יראה חסר משמעות אבל זה משהו שיכול להוביל את הילד למיקום האלפא לתקופה ארוכה כי הוא איבד את הבטחון שלו בהגנה שלי. אם נזכור שילד אלפא פועל כפי שהוא פועל ממקום של צורך שלא מקבל מענה, במקרה הזה צורך בסיסי בהקשרות, הוא זקוק לנו, להובלה שלנו ולהגנה שלנו ממש כמו שהיה כשהיה תינוק קטן, או בפעם ההיא שהיה חולה וטיפלנו בו,. שם תפקיד האלפא שלנו היה ברור וטבעי. התפקיד שלנו כהורים לילד אלפא הוא לקחת מחדש את ההובלה, לא ע"י ויכוחים או כוח פיזי, התניות, עונשים וכו', כי כל אלו רק יובילו למערכת יחסים של חזק וחלש וילד אלפא תמיד ירצה להיות החזק לכן כל פעם שנפעיל כוח, נקבע אותו יותר במקום האלפא.
אנחנו רוצים לקחת את ההובלה מתוך ההבנה שאנחנו בעלי הידע, אנחנו בעלי היכולת, מתוך היררכיה של משפיע ומושפע, מתוך הכח היחיד שיש לנו והוא כח הנתינה, תמיד, בלי תנאים, תמיד נותנים הקשרות תמיד נותנים חיבור.
בעצם אנחנו רוצים להיות התשובה לצורך שלו - לא בעלי התשובות, או הפתרונות - אנחנו התשובה! אנחנו הפתרון! זה לא אומר שאנחנו צריכים לדעת הכל, אבל אנחנו כן יודעים איך להוביל אותו למקום שבו יש תשובות.
אנחנו ה- תשובה תמיד. זה דורש לראות מעבר לאינסטינקט האלפא של הילד למקום הרגיש שלו לתלות שלו, צריך לראות בילד את הרעב לקשר, את הרצון בהזמנה להיות חלק מחייו, את הרצון שלו בחיבה ואהבה ולהיות התשובה לכל הדברים הללו.
אז איך לוקחים חזרה את ההובלה?
1. להיות נדיב בהזמנה לתלות - להעביר מסר של אתה תלוי בי, אני אטפל בך, אתה יכול להישען ולסמוך עליי , כשהילד מצליח לעשות משהו בעצמו אנחנו מתחילים לצפות ממנו לעשות את זה תמיד וכשהוא לא רוצה אנחנו מתעקשים איתו מתוך החשש שזה יפגע בעצמאות הילד, נניח ילד בן 3 שמבקש שנרים אותו על הידיים שומע מאיתנו הרבה פעמים, אתה יכול לבד, המסר צריך להיות הפוך, אני כאן סמוך עליי אני אעשה בשבילך גם אם אתה יכול לבד, זה בסדר אני כאן עד שתהיה מוכן שוב לקחת את העצמאות בעצמך. התפקיד שלנו הוא לחזק את התלות והצורך הטבעי של הילד בעצמאות כבר יוביל אותו לגדול להיות עצמאי ממקום הקשרותי ובטוח 2. נעביר מסר שזה בטוח להיות תלויים בנו ע"י זה שנמנע מהתניות לעולם לא נתנה את הבקשות שלו בהתנהגות שלו "אם לא תנעל לבד נעליים אני לא אלך איתך לגינה" נאפשר לילד להיות חופשי מהאיום בהפרדה - כל פעם שנרחיק את הילד, שנפריד אותו מאיתנו (לך תירגע וכשתירגע דבר איתי), שנתעלם ממנו בגלל התנהגות מסויימת, שנמנע אהבה בגלל מה שהילד עשה, כל אלו מרחיקים אותנו מההובלה, אם כל פעם שהוא מתנהג לא כשורה ניקח ממנו את ההקשרות הוא לא ייתן בנו אמון. הוא לא יאפשר לעצמו להיות תלוי בנו וייאלץ לקחת את תפקיד האלפא. 3. נמנע משימוש בדברים שהילד אוהב כנגדו, אם כל פעם שנרצה שהילד יעשה משהו נאיים עליו שניקח לו משהו שהוא אוהב, או נמנע ממנו משהו שהוא אוהב, הילד לא יבטח בנו ולכן ייכנס לתפקיד האלפא. נכון שלפעמים נעשה זאת כשליטה בסיטואציה אבל לעולם לא כענישה, אם הילד מצייר על הקיר אני יכולה לבחור לקחת ממנו את הצבעים כדי להגן על הקירות אך אני לא אתלה זאת בהתנהגות הילד. 4. תפקיד הורה האלפא כנקודת מצפן וניחום, תמיד להיות שם לנחם את הילד כשהוא נפצע כשהוא נכשל, תמיד נהיה שם לנחם להיות אמפתיים בלי הטפות מוסר, אלא רק כמנחמים זה אחד הכוחות הגדולים ביותר בתפקיד האלפא. בנוסף לנחמה אנחנו רוצים להיות גם המכוונים, אלו שמכירים לו את העולם, מספרים לו מה יהיה היום, מציגים אותו בפני אדם חדש ולא דורשים ממנו לעשות את זה לבד "תגיד לו איך קוראים לך…" נחמה והכוונה אלו מקומות אלפא מאוד חזקים. 5. אפשרו יותר קירבה ממה שהילד מבקש: קחו יוזמה, חפשו ומצאו את הצרכים של הילד ומלאו אותם לפני שהוא מבקש, בעיקר במקום של אהבה, תנו חיבוק ואל תחכו שיבקש, תרגמו דרישות לצרכים, תענו לצרכים לא לדרישות : אני לא חייב לתת לו את מה שהוא רוצה אבל אני היחיד שיכול לתת לו את מה שהוא צריך, ואני אעשה את זה בלי תלות בהתנהגות שלו. ילדי אלפא אוהבים לדרוש דברים כל הזמן אז קחו את ההנהגה כשאתם נענים לבקשה " אבא תספר לי סיפור" "ברור כבר תיכננתי לספר לך שני סיפורים!" 6. קחו את תפקיד האלפא בלי להתנשא מעל הילדים שלכם , בלי לבייש אותם או להשפיל אותם, אם נדמה לכם שהילד מנסה לקחת את ההובלה קחו פסק זמן רגעי מהסיטואציה, אם הילד דורש עכשיו לקבוע מה תהיה ארוחת הערב, ותרו רגע על האג'נדה שלכם והתרחקו מהסיטואציה - לפעמים נצטרך לוותר על האג'נדה הנוכחית כדי לחזק את ההובלה. 7. קחו שליטה על המצב ועל החלטות בנוגע לילד - עלינו לעשות מה שאנחנו מאמינים שהוא לטובת הילד, לא מתוך מקום מתנצל ומסביר, אלא מתוך ידיעה פנימית שזה מה שנכון וטוב להם. כשאנחנו עסוקים בשכנוע והסברים אנחנו בעצם מעבירים להם את ההובלה כי אנחנו תלויים בהסכמה שלהם. להיות מוביל לפעמים אומר להיות לא מובן ולדעת לזה עלול להוביל לתסכול וכעס אצל הילד. היכנסו לתוך הקונפליקט בלי פחד מתוך ידיעה שאתם בעלי הידע ואתם תעזרו לו להתגבר על הקושי הרגעי. 8. לא לחשוש להיות סוכני חוסר תוחלת ולא לפחד מתסכול. תפקידנו להוביל את הילד לנקודת חוסר התוחלת, כי אני מגדיר את החוקים והאפשרויות. במקביל אני גם אקדם את הילד לבכי - אני גם סוכן חוסר התוחלת וגם הגוף המנחם. 9. הזמינו את הבלתי נמנע והעבירו מסר שאתם יכולים להתמודד עם זה, אם אתם יודעים שמשהו שתגידו יוביל לתסכול וכעס תעדכנו על זה מראש "אני יודעת שזה יתסכל אותך לצערי לא נוכל לנסוע לסבתא" לא לפחד מהתקף הזעם, להעביר מסר של אני יכולה להתמודד עם כל התנהגות שתבחר , לדעת שזה מגיע ואני יכול להתמודד. לא לתת לפחד להוביל אותנו. אנחנו יכולים להתמודד עם הכל, אל תדאג ילד אהוב שלי, כל מה שתעשה אני יכולה להתמודד איתו. 10. הכירו את ילדיכם לעומק, דעו מה הם אוהבים, מה הצעצוע היקר להם, מה האוכל המועדף עליהם, איזה בגדים הכי אהובים עליהם, ילדי אלפא הם יודעי כל, אנחנו רוצים להעביר להם מסר הפוך, אנחנו יודעי הכל אני יודעת עלייך הכל הנה הכנתי לך את מה שאתה הכי אוהב לאכול. 11. תדאגו לפעילויות בהן אתם בהכרח מובילים בעיקר בעידן של ימינו העידן הטכנולוגי שיש להניח שילדינו יבינו בעתיד טוב מאיתנו על הרבה דברים כאלו חשוב ליצור פעילויות בהן אני בעל הידע וההובלה. 12. צרו מצבים בהם הילד חייב להיות תלוי בכם. למשל חופשה משפחתית במקום נידח ללא צעצועים ומסכים שבהם הילד תלוי בכם לכל דבר מאוכל ועד שעשוע.
לסיכום אם נצליח לזכור וליישם את הרעיון שאנחנו נמצאים במערכת יחסים היררכית טבעית לא של חזק וחלש אלא של משפיע ומקבל, שההיררכיה נבנית באופן טבעי מתוך כך שהצד המשפיע מחפש את הדרכים למלא את הצרכים של הצד המקבל ולהיטיב עימו. ההורה בונה אצל הילד את ההבנה שהוא (ההורה) יודע מה נכון, שהוא יודע את הדרך, שהוא המגדלור היציב שעליו תמיד אפשר לסמוך. כשהילד גדל במערכת יחסים כזאת, הוא מוסר את אמונו ואת ליבו להורים שלו ומוכן לקבל את ההובלה שלהם. הוא גם לומד מודל אחר למנהיגות - מנהיגות מטפחת ומיטיבה, שאותה יוכל לשכפל למקומות אחרים בחייו. ואז אנחנו ההורים נישאר בתפקיד האלפא והילד נשאר בתפקיד המובל עד שהוא גדל מספיק כדי לקחת בזמן המתאים ובמקום המתאים את תפקיד האלפא בחייו שלו.