סדנאות וקורסים
  • Facebook
messenger black.png

2017 - 2019 כל הזכויות שמורות

"וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ." (תהילים לז, י')

בזכות רבנו הקדוש רבי נחמן בן פייגא 

שורשי ההיקשרות

ההיקשרות מתחילה מיום הלידה ועוברת דרך שישה שורשים.

השורש הראשון – השורש החושי מתחיל ברגע הלידה או אולי אפילו מהרחם . בשורש החושי, ההיקשרות הכי בסיסים שקיימת ומתפתחת דרך החושים – מגע, חיבוק, ריח, תנועה וכו'. כל היקשרות בכל מערכת יחסים בין עם ילדינו , עם בני הזוג או אפילו עם האדם שמחכה איתנו בתור לרופא מתחילה בשורש הזה, בממבט, חיוך, שיחה וכד'. לאורך חיינו השורש הזה כל הזמן יעלה- חיבוק ביום קשה, ארוחות משותפות, סימני עיניים מהצד השני של החדר וכו'.

 

השורש השני- שורש ההדמות. מתחיל להתפתח לקראת גיל שנה (לפעמים קצת לפני)זה השלב שבו מתפתח הרצון של הילדים להיות דומים להוריהם. זה הגיל שהם מתחילים לחקות את ההורים וכל הזמן רוצים את מה שיש לאחר ביד וכו'. גם שורש זה ילווה אותנו לאורך חיינו, יותר קל לנו להתחבר וליצור היקשרות עם אנשים שדומים לנו, בערכים, בלבוד, בהתנהגוץ, בשפה וכו', זה גם מה שעוזר לנו להשתנות בחיים אנחנו רואים אדם שאנחנו מעריכים ורוצים להדמות לו.

 

שני השורשים הראשונים מוגדרים כשורשים השרדותיים, בלעדיהם התינוק לא ישרוד. אם לא נמלא לו את הצורך החושי, נזין אותו, נרים אותו וכו' הוא לא ישרוד. אם הוא לא ינסה לחקות אותנו הוא גם לא ישרוד, הוא לא ילמד ללכת, לאכול לבד וכו'

 

השורש השלישי מתעורר לקראת גיל שנתיים - שורש השייכות. זהו הגיל שבו כל מה שנבקש מהילד הוא יעשה בריצה, כל מה שנגיד שצריך לעשות הוא יצעק "אני, אני, אני!". זה הגיל שבו ננסה לעשות ספונג'ה ולא נצליח כי הוא ירצה לעשות אותה במקומנו. אל חשש זה עובר. בשלב הזה הילד צריך לדעת שהוא משוייך למשהו גדול ממנו, זה נותן לו תחושת בטחון ומקל עליו ללמוד להתקדם ולהתפתח.

שורש השייכות גם מעורר יצר חדש שנקרא הרצון הנגדי

כשאנחנו חווים שייכות, באופן טבעי גם תתעורר בנו נאמנות – רצון לעשות עבור חברי הקבוצה אליה אני שייך. כשאני מרגישה שייכת למקום מסויים באופן טבעי כשיבקשו ממני משהו הנאמנות שלי תתעורר וארצה לבצע אותו, אבל אם אני לא מרגישה שייכת הבקשה תישמע לי ככפיה וזה יעורר בי את הרצון הנגדי.
 

השורש הרביעי- לקראת גיל 4 אנחנו נכנסים לשורשי ההיקשרות העמוקים יותר, 3 השורשים הראשונים נחשבים יחסית לרדודים אלו שורשים שלרוב יתמלאו כמעט בכל מערכת יחסים. וככל שהילד מתבגר, נרצה להעמיק את שורשי היקשרות שלו אלינו. השורש הזה מוגדר כשורש המשמעות- צורך של הילד להרגיש בעל משמעות בעיני הוריו. בשלב הזה נראה את הילד דורש את תשומת לבנו ומציין דברים שהוא עושה, שנסתכל עליו "אמא תראי..." שנבטא במילים מה בדיוק אנחנו אוהבים בו, הם רוצים שנראה אותם, מה הם עושים ויותר מזה מי הם באמת, שבאמת יראו אותם.הילד שלנו ירצה לדעת שהוא משמעותי מאוד בחיינו. 
 

השורש החמישי - שורש זה מגיע לקראת גיל 5, 6 שורש האהבה - אהבה שאינה תלויה בדבר. בשלב הזה מתרחשים שני דברים: הראשון והנחמד יותר, הוא שהילדים מתאהבים בנו. הם יצירו לנו לבבות, יציירו אותנו יחד איתם, נהיה הגיבורים שלהם והם יספרו לנו כמה שהם אוהבים אותנו. השני הוא שהילדים מגיעים לשלב שבו הם רוצים לדעת שלא משנה מה, אנחנו אוהבים אותם, שלאהבה הזו אין תלות ואין תנאי. הם רוצים לדעת שבכל התנהגות, סיטואציה וזמן, אנחנו אוהבים אותם.

בשורש הזה מצד אחד נראה המון פרצי אהבה ומצד שני כמות הקונפליקטים עם הילדים יכולה לעלות. הסיבה לעליה כזו נובעת מכך, שהילד כבר מרגיש שייך אלינו. הוא מרגיש משמעותי ובטוח במקומו מולנו ולכן הוא יכול לריב איתנו, לא להסכים איתנו, מתוך ההבנה שזה לא יפגע באהבה שלנו אליו
 

השורש השישי - והעמוק מכולם שורש המוכר וידוע. מגיע לקראת גיל 7-8 בשלב הזה הילד צריך לדעת שאנחנו מכירים אותו,כל כך טוב,את המחשבות שלו, את הרעיונות שלו, הוא ישאל אותנו שאלות כמו "את יודעת למה אני אוהבת סגול" והוא ירצה שנדע את התשובה, חשוב לו לדעת שיש מקום אחד בעולם שמבין ומכיר אותו גם בלי לדבר.

ששת השורשים הללו מהווים היקשרות שלמה אך לא מושלמת. ההיקשרות נמשכת לאורך כל החיים. היא לא מסתיימת וצריך כל הזמן לטפח אותה, לאורך הילדות וגם בבגרות. ההיקשרות היא צורך קיומי בכל שלב בחיים והיא מתחילה עוד ברחם.

כל שורש בהיקשרות אינו מחליף את השורש הקודם לו אלא מצטרף אליו ולכן בשנה השניה אנחנו נמשיך לחבק, לנשק ולכוצץ' את הילדים שלנו ובשלישית נמשיך להוות דוגמה להתנהגות וכו'.

היקשרות מתחילה עם ההורים ובעתיד תיווצר היקשרות עם עוד אנשים חלקן יהיו הקשרויות עמוקות, חלקן פחות אבל כל מערכת יחסים שתהיה לילדים שלנו תהיה מבוססת היקשרות.

 

היקשרות היא משמעותית לאורך כל חייו של האדם והיהקשרוית הראשונים להוריו יותר מכולן. מחקרים מראים כי ככל שההיקשרות בילדות היא חזקה יותר, מלאה יותר, בטוחה יותר, כך הילד יגדל להיות מבוגר שבטוח בעולם, בטוח ביכולותיו, תהיה לו פחות נטיה להתמכרויות, יהיה לו קל יותר ליצור מערכות יחסים עמוקות וגם להתגבר על מערכות יחסים שמסתיימות. עם זאת, חשוב לומר שכל היקשרות אפשר לחזק, בכל גיל ולשוב לכל השורשים. בילדות זה פשוט קל יותר כי ההיררכיה יותר ברורה לילדים, הנתינה יותר קלה לנו ההורים והילדים מקבלים עם פחות התנגדות.