top of page

ביישנות וחרדת נטישה כמגני היקשרות

עודכן: 3 בספט׳ 2019



חרדת נטישה - כולנו "יודעים" שזה קיים, כולנו "יודעים" שזה שלב וכולנו מחכים שהוא יעבור. הנה נקודת מבט אחרת על הנושא.

 

חרדת נטישה

חרדת נטישה אינה חרדה כלל, היא ביישנות ועלינו לעודד אותה.

אני אסביר :-)

ההיקשרות מתחילה עם התינוק מיום היוולדו ויש שיאמרו עוד ברחם. בתחילת חייו של התינוק הוא עסוק בהשרדות ולכן ההקשרות תגיע מהשורש הראשוני ביותר השורש החושי. כל עוד צרכיו מסופקים הוא לא כל כך בררן בנוגע למי ממלא לו את הצרכים.

ואז מגיע גיל 6-9 חודשים ופתאום אותו תינוק שהרבה פעמים הסכים ללכת עם כל אחד שהרים איתו, הסכים לאכול מכל מי שהציע לו, משתנה, מתחיל לצרוח אם לא מדובר באמא או אבא או מישהו קרוב מאוד אחר - צרחות נוראיות, ואנחנו קוראים לזה חרדת נטישה.

הגנה על החיבור איתנו

האמת היא שזו הגנת היקשרות. בשלב הזה המוח של התינוק בעצם מסמן לו "אתה בטוח עם האנשים האלו, הם דואגים לך, שומרים עלייך, טוב לך", ולכן כל פעם שמישהו אחר נכנס לתמונה הוא זועק, אני לא רוצה, אני לא מרגיש מקושר אלייך, אתה לא חלק מההיקשרות שלי.

אנחנו רואים את זה גם אצל ילדים גדולים יותר - הילד הביישן שמתחבר מאחורי הרגליים של אמא ואבא כשמציגים אותו, הילד הנבוך שמתחבא מאחורי שתי כפות הידיים כשהוא מכיר מישהו חדש - זו הביישנות.


לתת מקום לביישנות

בחברה שלנו נהוג לחשוב שביישנות היא דבר שצריך למגר, אבל האמת היא שהביישנות היא כלי הגנה. זו הדרך של הילד להגיד, אני לא מרגיש בטוח בהיקשרות לאדם הזה שמולי. אנחנו הרבה פעמים מנסים לדחוף אותו, לשכנע אותו, לפעמים מרוב תסכול אנחנו מתעצבנים, כשבעצם כל מה שהילד שלי צריך זה שאני אעביר לו את ההיקשרות.

במקום לשכנע את הילד במילים, להראות לו במעשים:

לפני כל דבר אני אשאר צמודה לילד שלי, כשאני רוצה להכיר לו אדם חדש, אני אתחיל בכלל ביצירת הקשרות עם האדם הזה, אחייך אליו, אהנהן, אנהל שיחה נחמדה, הכל בלי בכלל להציג או לדבר על הילד שלי. אח"כ אני ארצה שאותו אדם ינסה לתפוס את המבט של הילד שלי, רק קשר עין ואז חיוך והנהון, וימשיך לדבר איתי בזמן ששנינו מחייכים ולאט לאט שייגש אליו כשהילד עוד איתי, עדיין מרגיש בטוח מקושר.

כל התהליך צריך להתרחש לאט ולפעמים הוא מתרחש בכמה וכמה מפגשים וזה בסדר- ביישנות היא הדרך הטבעית שהמוח שלנו מגן עלינו מסכנות. אני בודק שהאנשים שאני מקושר אליהם מקבלים את האדם החדש ואז ורק אז אני יכול להתחיל תהליך היקשרותי איתו.

אז מהיום זו לא חרדת נטישה, זו הגנת ההקשרות.

זו לא ביישנות זה בטחון.

זכרו גם פה כמו בכל דבר זה תהליך ואם נעשה אותו בדרך המדויקת כולנו נרוויח.

158 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page